בְּלַיְלָה אֶחָד, שֶׁאֵינוֹ כְּמוֹ לֵילוֹת אֲחֵרִים, כּוֹכָבִית הַשֵּׁנָה יוֹרֶדֶת לָרְחוֹב,
לַשְּׁכוּנָה, וּבִדְּרָכִים מִשֶּׁלָּהּ מַשְׁקִיטָה אֶת הַהֲמוּלָה בְּכָל בַּיִת שֶׁבּוֹ
יְלָדִים מְסָרְבִים לִישֹׁן.

זֶהוּ סִפּוּר מְחֹרָז וְאִינְטֶרְאַקְטִיבִי עַל דְּמוּת בִּדְיוֹנִית, כּוֹכָבִית שְׁמָהּ, שֶׁבִּיכָלְתָּהּ לְטַפֵּל בְּסוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּעָיוֹת שֵׁנָה בְּקֶרֶב יְלָדִים, וּבִכְלָל זֶה פְּחָדִים, בִּלְבּוּל בֵּין יוֹם לְלַיְלָה וְחֹסֶר הַפְנָמָה שֶׁל “חֻקֵּי הַמַּמְלָכָה“. הַיְּלָדִים לוֹקְחִים חֶלֶק פָּעִיל בַּעֲלִילָה וְזוֹכִים בְּהִזְדַּמְּנוּת לְקַבֵּל הַחְלָטוֹת.